חמוס 

 

שמו הלטיני של החמוס הוא  Mustela putorius furo אך מפאת כבודו של החמוס לא נתרגם לכם את משמעות השם. החמוס הוא טורף קטן וחביב אשר בעברו שימש החמוס כחיית ציד לעכברים וחולדות עקב גופו הצר שאפשר לו להיכנס למחילות צרות.

 

בימינו הוא חיית מחמד. אך כזו שאינה מתאימה לכל אחד. הוא בעל חיים סקרן, זריז וחכם במיוחד. 

תוחלת החיים הממוצעת הינה עד 8 שנים כשהזכרים גדולים יותר ובעלי ריח גוף ניכר יותר. הפרווה משתנה בהתאם לעונות השנה.

החמוס הוא אוכל בשר אובליגטורי - יש להציע לו מזון עשיר במיוחד בחלבון. מזון ייעודי לחמוס או מזון לגורי חתולים מאיכות טובה בהמשך מהווים אפשרות נפוצה. פירות וירקות מהווים חטיף שניתן לתת בכמות קטנה.

מכיוון שחמוסים אוהבים לטפס ופעילים באופן כללי חשוב שהכלוב בו גדלים יהיה גדול וגבוה עם אפשרויות טיפוס. ניתן למקם בכלוב ארגז נמוך עם חול לצרכים (לא אבקתי) שישמש לחמוס כשירותים. בנוסף - לאחר שפיתחתם עם החמוס שלכם קשר חזק מספיק כדי שתוכלו להכניס אותו בחזרה לכלוב שחררו אותו בבית. כבלים ומעברים צרים ביותר צריכים להחסם לפני שחרור של חמוס בחדר. 

ניתן להרגיל את החמוס לטייל בחוץ כשהוא קשור ברתמה בדומה לכלבים על מנת לאפשר לו פעילות גופנית וגירויים מעניינים. 

במידה ויש לכם חמוסה ולא חמוס - חשוב וחובה לעקר! חמוסה שלא מתעברת (נכנסת להיריון) סובלת מהרעלת אסטרוגן ואנמיה וזהו מצב מסכן חיים!

גם במידה ויש לכם חמוס זכר רצוי לסרסו, אם הוא כבר הגיע לבגרות מינית ייתכן ששמתם לב לריח עז שנודף ממנו - סירוס מסייע בהפחתת הריח

© 2017 by המרפאה של יעל. Proudly created with Wix.com